חברים ושותפים יקרים,
את המכתב הזה אני כותב לכם מהשטח.
כמעט חודש עבר מאז האסון הנוראי שפקד את מדינתנו.
יחד עם עוד מאות אלפי חיילי מילואים גם אני גויסתי.
וברגע אחד המחשבות מתחילות לרוץ
מחשבות על:
משפחות שכולות
חטופים
חיילים
עם ישראל
נצח ישראל
וכמובן על עוד המון המון נושאים פרטיים וכלליים הרצים בראש.
ברגע אחד הכל השתנה. מזווית העין שלי אני חייב לציין שהאחדות שהייתה כל כך חסרה בתקופה האחרונה בעם שלנו חזרה ובגדול.
אין יום שלא מגיעים אלינו אזרחים מכל קשת הגוונים והגילאים לחזק את רוחנו ואת משימתנו.
כולם כולל כולם מבינים את גודל השעה ומבינים ביתר שאת שכוחנו באחדותנו ושעם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה.
חשוב לי לציין שצוות העמותה התכנס ביום ראשון של השבוע הראשון של המלחמה וקיבל על עצמו: אנחנו כאן בשביל עם ישראל.
צוותי העמותה השונים חישבו מסלול מחדש בכדי להיות כמה שיותר אפקטיביים בתקופת המלחמה למען כלל האוכלוסייה.
קו טלפוני טיפולי חם הוקם בכדי לסייע לקשישים, ניצולי שואה וסובלי חרדה.
מרכזי ההורים והילדים מארחים ומחבקים את המפונים הרבים.
צוותי המעבדות המתגלגלות נוסעים בין מלונות המפונים ומעשירים את הילדים בסדנאות חינוכיות מעשיות.
צוות ייעודי הוקם לטובת אריזת וחלוקת חבילות מזון לחיילי צה"ל (הצוות נוסע בכל יום מתחילת המלחמה לדרום או לצפון).
מועדוניות העמותה מארחות את ילדי המפונים לפעילות יומית מהנה.
קיימנו מספר ימי אריזות מזון לטובת חיילים, מפונים, קשישים וניצולי שואה בעזרת מאות מתנדבים שבאו ועשו עבודה מדהימה ומשמעותית.
חילקנו: ברצוני להודות לכל אחת ואחד ממכם על שותפות אמיתית ללא פשרות הנושאת פרי .
יחד יד ביד בכוחות משולבים נמשיך לעשות טוב למען האחר נתחזק בכוחנו ובאחדותנו כחברה חזקה ומשפיעה לעם ישראל במדינת ישראל.
אנו צריכים את תרומתכם על מנת להמשיך ולפעול.
אנא תרמו ככל שביכולתכם. בהערכה רבה
|